גדליה פנדל הוא רופא שעבר עם משפחתו לשובה בקיץ האחרון. בשבת בבוקר הכניס את משפחתו לממ"ד והצטרף לכיתת הכוננות. כעבור כמה שעות הוקפץ לצומת, אליו הגיעו הרבה גופות ופצועים, כמעט רק מכוחות הביטחון, והוא ניהל את הטיפול הרפואי, תוך תיעוד האירועים במצלמתו. אחת מהחלטותיו היתה לאחד את מקום הטיפול בנתיבות עם זה שבצומת שובה. בשעות הערב החלו להגיע פצועים אזרחים והוא מביא כמה מסיפוריהם. בהמשך נסעו לבארי ומצאו בעיקר גופות. לאחר שחזר לבני משפחתו, הם נסעו לתמנע, שם התקבלו בחום. אחר כך הוא חזר לשובה והצטרף לכיתת הכוננות, ומשם המשיך למילואים כרופא שצוות לגדוד שריון. כעת הוא נמצא רוב הזמן בעזה, בעוד המשפחה נמצאת באלמוג עם הקהילה. גדליה מדבר על הקושי בחיים שאחרי, המתח שבמעבר בין עזה לבין החיים, ועל הפגיעה התודעתית שיהיה קשה לרפא.
לעדות המלאה: • "אין סרט אקשן שיתאר את...
לעדויות נוספות: • עדויות מלאות
#עדות710
ביום שאחרי, יהיו סיפוריהם של אלפי תושבים ולוחמים, ילדים צעירים ומבוגרים, ישראלים וזרים, יהודים ולא-יהודים, עדות נצח לאירועי ה-7.10.23.
לאתר עדות710:
www.edut710.org/
לעמוד הפייסבוק עדות710:
/ edut710
תאריך צילום: 23.11.2023
צילום: מיכל סבג
ראיון: אילה שקלאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: ענת קוטנר
Негізгі бет מתוך עדותו של גדליה פנדל: "אין סרט אקשן שיתאר את האימה שהיתה שם"
Пікірлер: 4