ואוו כמה אני אוהב אותך תמיר נתקלתי בפודקאסט שלך קצת לפני ה 7 באוקטובר ממש נהנה מכל פרק ופרק והרמה רק עולה תודה רבה 🙏🙏🙏
@אני-ק6ח
19 күн бұрын
נשמע סופר מרתק!! סומך עליך תמיר שאכן כך גם יהיה באמת...
@sarirubinstein8049
19 күн бұрын
וואו זה היה פרק מעניין. לא יכולתי להפסיק וכבר אחרי חצות.
@Razblizovsky
19 күн бұрын
הוא מסביר מצויין, אחלה פילוסוף
@צופיההקר
18 күн бұрын
שיחה מעניינת מאוד . תודה רבה !! רק שימו לב משהו בכימיה בינכם היה קצת צורם ….
@i_dont_know28374
18 күн бұрын
למה אתה לא עושה פרק על הכסף למורשת יהודית, ועוד כל מיני כספים מפוקפקים לכל מיני משרדים מיותרים. אתה הרי ליברטריאן
@zoharreves7662
19 күн бұрын
האמת הפעם טחנתם לי את הראש. כל שאלה מקבלת תשובה בדמות כמה שאלות, והלופ הזה נמשך עד שהתייאשתי. זה נשמע כמו איזה מהלך חקירתי של סוגיה בגמ'. אם נגיד כך, אז יצא כך ואם נגיד כך יצא כך, ואם תמצי לומר כך אז יצא כך.... שחוץ מהסיעור המוחי אין נפקא מינה להלכה, והשומע יוצא גדוש בתובנות הסותרות זו את זו כדי שימשיכו להסעיר את מוחו. האם לזה נועד הפודקאסט?
@maorshohat6595
18 күн бұрын
איפה הקישור לספר?
@kfirlavi7674
18 күн бұрын
וואו כמה ידע...
@BbBh-tp5yh
19 күн бұрын
למה אני לא מוצא את זה ביוטיוב מיוזיק שזה האפליקציית פודקאסטים שאני משתמש בה
@alhamashmaut
19 күн бұрын
כי עוד לא העלנו לשם, עוד היום יעלה
@miriamsarel1342
19 күн бұрын
תמיר, אתה לא נותן לו להתבטא. אני מבינה שבא לך להשוויץ שגם אתה יודע אבל בחיאת, הוא מדבר בלחץ כי הוא יודע שתקטע אותו עוד שניה. חבל כי הייתי שמחה לשמוע אותו מביע רעיון אחד רציף. שומעים שיש לך תשוקה לנושא אבל קשה לשמוע כך. בד"כ אתה דווקא מצטיין בלא לקטוע אנשים...
@adamj7
13 күн бұрын
אכן, קצת טרחנות לתקן את המרואיין כל רגע ולהתפרץ לו לדברים בשביל ״להוסיף״ את הפנינים שלך. אפשר לתת לאחר להתבטא קצת יותר ברציפות גם ב׳״פודקסט שלך״ קשה ממש לצפות ככה בשיחה.
@user-dz3zr3kc1r
12 күн бұрын
תעשה איזה פרקים שאתה רוצה התוכן שלך מענין לא מעט... תמיד יש מי שמענין אותו כזה יותר או אחר אי אפשר לרצות את כולם...
@MrIsraelifighter
10 күн бұрын
ממליץ דקה 39:00 מציג את הבעיה של שלטון הרוב ביחס למערכת המשפטית ונותן פתרון חכם. לא להוציא למשאל עם אלא לחבר מושבעים שהעם יסכים לגביו והם יחליטו.
@Razblizovsky
19 күн бұрын
לגבי עריצות הרוב: אפשר לקבוע בחוקה הבסיסית, שכל חוק חדש יצטרך לעמוד בפני מבחן השיוויון, כלומר - אם חוק x עלול בעקיפין לפגוע בחירותו הבסיסית (בעלות שיוויונית על הון) של אדם מסויים או קבוצה מסויימת, לעומת זכותם לבעלות על הון של קבוצה אחרת, הוא לא יכול להיות תקף. וכל חוק כזה יצטרך לעמוד בםני משאל עם, כאשר אופן ניסוח המשאל יציב את הסטנדרט החדד בפני העם בצורה של "ואם זה היית אתה"
@רינתעשור
18 күн бұрын
לא קיים מושג כזה עריצות הרוב.זה מונח שהמציא השמאל האומלל שמעדיף את עריצות המיעוט שהיא דיקטטורה במעטפת דמוקרטיה.
@משהקרטופל
18 күн бұрын
מי קונה ספר כזה? מה יכולת הכותב? איפה למד? למה לבזבז עליו דקות יקרות? למה לבזבז זמן הקשבה לשיחה לא מעניינת?
@בני-כ7ב
13 күн бұрын
וואלה צודק לך לראות האח הגדול
@משהקרטופל
13 күн бұрын
@@בני-כ7ב מה זה? אחיו של מי?
@משהקרטופל
12 күн бұрын
@@בני-כ7ב באותו זמן יש רוקדים עם כוכבים. מה לראות?
@ארי-מ5ע
11 күн бұрын
הוא בחור אינטלגנט חכם ומבריק לא צריך ללמוד מאיזה פרופסור מקריח כדי להחכים
@משהקרטופל
11 күн бұрын
@@ארי-מ5ע יודע מיהו,בכל היקפיו, מכל צדדיו. אוהב אותו ואת מוצאו. .ְבעיית יסוד- להיות עיור מציאות,מחלת רבים. הביביזם- ממאירות לא ניתנת לתיקון בגילגול הנוכחי. אגב, קרח זה יפה,ולתואר פרופסור זוכה רק מי שלמד, לימד ומוערך אובייקטיבית בתחום מקצועו. לא היית רוצה להיות מנותח לב על ידי מתמחה זוטר,לא?
@ilovebreslev
18 күн бұрын
תקנו את הספר תורת המלך שני כרכים, לימוד חשוב ממש לנושא ממשלה ומלכות מומלץ
@רחמיםביטן
19 күн бұрын
חכמת אמונים נשמע לי נכון יותר לטווח הרחוק לא בטווח הקרוב
@grin-wy1tj
18 күн бұрын
למה הכותרת היא "שיטה פוליטית מהפכנית"? בסך הכל זה יחסי ציבור נוספים ל"נאו ליברליזם" כלומר לשיטה שהופכת את העשירים לעשירים יותר על חשבון העניים המנוצלים שהופכים לעניים יותר. יום אחר השיטה הזאת תתהפך עליכם, והעניים יבינו שאין להם הרבה להפסיד. באותו יום אתם תשלמו הרבה יותר ממיסים. תזכרו מה קרה למשפחת הצאר ניקולאי השני.
@elizabethrimini9171
15 күн бұрын
כמה עובדות והערות שיש לדעת שנוגעות לדיון שלכם: השיטה האזורית הבריטית אינה דורשת ממועמד שמייצג אזור מסוים להתגורר או אפילו להיות רשום בכתובת באזור הבחירה שלו. איך אתם חושבים הם הצליחו באופן עקבי למנוע את הפדיחה שדווקא ראש המפלגה, המועמד לראשות הממשלה, ייכשל בבחירות באזור מגוריו? - פשוט המפלגה מקצה לראש המפלגה, ולכול בכירי המפלגה (למשל צ'רצ'יל לאחר הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה, כשהיה זקן מידי מכדי לנהל קמפיין) אזור בחירה שבו בחירתו מובטחת. ההנחה שכול שיטת משטר מחייבת הפרדת רשויות היא עובדתית לא נכונה. למשל בדמוקרטיה פרלמנטרית, כמו למשל בריטניה וגם ישראל, אין בהגדה הפרדת רשויות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת - בין הפרלמנט לממשלה. רק שבבריטניה וברוב אירופה ובמדינות אחרות שבהן נהוגה הדמוקרטיה הפרלמנטרית (בניגוד לנשיאותית) הפרלמנט הוא הגוף העליון, כמובן בניגוד לישראל שבו הפרלמנט הורד לתחתית וכך בעצם נשללה הדמוקרטיה. ואגב, במדינות בהן ההצבעה לפרלמנט היא לא אזורית אלא רובית, יש אחוז חסימה של לפחות 5%. מי שבוחן את התוצאות של אחוז חסימה לפי מה שקורה בישראל, דומה למי שבוחן את התוצאות של שימוש באנטיביוטיקה על-ידי התבוננות במי שצורך אותה במינון נמוך מההתוויות שלה. כאשר בוחנים שיטה דמוקרטית (או אלטרנטיבה לה) השאלה היא מה מחפשים. אם מחפשים שיטה שתבטיח קבלת החלטות נכונות, הכישלון מובטח. אפילו בתאגידים כלכליים, שבהם השלטון אמור להיות לחלוטין מריטוקרטי, אין דרך להבטיח קבלת החלטות נכונות. זאת למרות שבתאגידים האלה, בניגוד למדינות, היעד של ההנהגה אמור להיות הרבה יותר פשוט, חד-ממדי, חד-משמעי ומדיד (רווח כספי). יעידו על-כך אינסוף התאגידים שמפסידים כספים, ולא מעט מהם שפושטים את הרגל, חלקם אפילו בקריסות ענק. לכן הניסיון לנסות לתת יכולת השפעה לאנשים יותר נבונים כדי למנוע החלטות לא נכונות הוא חסר תוחלת. הדבר היחיד שמשטר דמוקרטי צריך להבטיח הוא, כפי שהגדירו האבות המייסדים של ארה"ב - ממשל בהסכמת הנמשלים. בנוסף אפשר, אם רוצים, לנסות להבטיח את יציבות השלטון. אין דבר כזה "עריצות הרוב". לא רק משום שזה במידה מסוימת אוקסימורון, אלא במיוחד משום שאין קבוצת אנשים כזו "הרוב". "הרוב" שרוצה מדינת רווחה (כן, לצערי אין רוב לליברטריאניזם) , הוא לא "הרוב" שרוצה תפילות בפומבי ביום כיפור, שהוא לא "הרוב" שרוצה שוויון בנטל השרות הצבאי, שזה באופן פרדוקסלי גם לא "הרוב" שרוצה שתינתן עדיפות בקרקעות ליוצאי צבא, וכך הלאה. כל אדם לפעמים מוצא את עצמו בדעת הרוב, ולפעמים בדעת המיעוט, וזה המפתח לשמירה על זכויות המיעוט בדמוקרטיה מתפקדת, גם כאשר ההחלטות מתקבלות תמיד על-פי הכרעת הרוב. מי שמנסה להפחיד אותנו מ"עריצות הרוב", הוא בדיוק מי שרוצה לכפות את עריצות המיעוט. אחד האמצעים הוא שימוש במשלים מטופשים, כמו למשל המשל על שני זאבים וכבשה שמחליטים על ארוחת הצוהריים. כמובן, שדוגמה שבה "הדמוקרטיה" קיימת רק לצורך החלטה אחת, לא מייצגת את המציאות. וזה לפני שאנחנו שואלים את עצמנו, מה טעם מצאו הזאבים לקיים דיון דמוקרטי עם הכבשה, אם אין להם כלל כוונות דמוקרטיות מלכתחילה. הדמוקרטיה בישראל מתקשה להבטיח באופן טבעי את זכויות המיעוט ללא צורך בכפייה מבחוץ, בין היתר משום שאנשים שמצאו את עצמם לעיתים במיעוט, הבינו שיש ביכולתם להימנע מהצורך לשאת-ולתת, או להתפשר, משום שיש בכוחם לכפות את דעתם ללא קשר להכרעה ברוב קולות. לגבי ההערת אגב, בנוגע לכך שלא הייתם רוצים שטראמפ יחנך את הבן שלכם. לפי התוצאה בפועל, כשמשווים בין הילדים של טראמפ לבן של ביידן, נראה לי שכל הורה היה מעדיף את טראמפ. והערה חשובה במיוחד: המחשבה שהיטלר עלה לשלטון באופן דמוקרטי, או שהמדינה שהוא הפך את עצמו לדיקטטור שלה, הייתה בכלל דמוקרטיה מתפקדת, מובילה למסקנות מטופשות. הרפובליקה הוויימארית הייתה דמוקרטיה נכה מלכתחילה מיד עם הקמתה, וגורמים אליטיסטים רבים, חלקם אפילו כאלה שהתנגדו לדמוקרטיה/ רפובליקה באופן מוצהר, חיסלו את הדמוקרטיוּת שלה בהדרגה ובהתמדה עוד לפני הגעתו של היטלר לקרבה לשלטון, והם אלה שהניחו את היסודות ואף בסופו של דבר סייעו להפיכתה של הרפובליקה לכאורה לרודנות מוחלטת בשליטתו. את הפרטים ניתן ללמוד מהסרטון הדוקומנטרי שיצרתי בנושא: did.li/ol2tyr במסגרת זו, גם כדאי ללמוד כי המערכת המשפטית, האליטיסטית מטבע הווייתה ולא רק בגרמניה ולא רק אז, לא רק שלא ניסתה לבלום את עלייתו של היטלר, היא אף יישמה בפועל את חוקי האפליה כנגד היהודים עוד לפני שהיטלר החל לחוקק אותם. גם בארצות הברית ההיסטוריה מלמדת שעיקר מי שפעלו נגד האפליה הגזעית היו נציגי הציבור הנבחרים ולא בתי המשפט. לסיכום הייתי אומרת, שככלל, למנהיגים, ולמי שרוצה להבין יתרונות וחסרונות של שיטות ממשל עדיף ללמוד יותר היסטוריה ופחות להסתמך על פילוסופים תיאורטיים.
Пікірлер: 34