חחח
מה קשור שחוק/צחוק לחכמה?
*דווקא הגבלת תנועת השחוק והצחוק הופכים אותנו לשולטים וחכמים
...
קל מאוד להיגרר אחרי השחוק
"רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה..."
משנה אבות פרק ג' משנה יג'
פירוש תפארת ישראל: מרגילין לערוה: ע"י זלזל כבודו אפשר שיחטא האדם. ולכן זנות שהוא המיוחד שבחטאים שאי אפשר בלי השתתפות בו ב' בני אדם, ואפשר שינצל ממנה ע"י שיתבושש מלתבוע אותה לדבר עבירה, או ע"י שיתיישב יפה מה תהא בסופו כשאפשר שיתפרסם קלונו בקהל. וביותר כשיעמוד לעיניו הבושה השמור לו בעולם הנצחי, וחרפתו לא תמחה, אבי דרי חושבנא(כשיגיע לדין). אולם ע"י הצחוק והליצנות יחד, יהיו גיסי(גס ליבם) אהדדי האיש והאשה ויתחברו יחד ולא יתבוששו. וע"י הקלות ראש, לא יחשוב כי אחריתו מרה כלענה. נמצא שאלה ירגילוהו לערוה. מיהו(אבל) לא קאמר 'עצבות וכובד ראש' סיג לפני ערוה. ד(לפי ש)עצבות וודאי מידה גרועה היא מאוד, ואין השכינה שורה עם העצב [שבת ד"ל ע"ב]. וכובד ראש נמי רק בשעת התפלה יפה [כברכות ד"ל ע"ב], ושניהן מניעות גדולות בעבודת ה'. אבל אמר התנא שכשלא ישגיח היטב בעין פקיחא שלא תתהפך השמחה לשחוק, וקלות הגוף לקלות הראש, יפול גם ברשת החטא הנורא הזה של זנות"
...
"לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל, כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול.
ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא, והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך, כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות.
על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו: להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך, כמבואר במקום אחר (עיין לקוטי תנינא, סימן כה, ולקמן מז, רלב), אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה. ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים - להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא, ושאר כל היום יהיה בשמחה"
שיחות הר"ן/מא
• נפתלי קמפה - לב נשבר |...
...
"משמת רבי מאיר, בטלו מושלי משלים.
משמת בן עזאי, בטלו השקדנים.
משמת בן זומא, בטלו הדרשנים.
משמת רבי יהושע, פסקה טובה מן העולם.
משמת רבן שמעון בן גמליאל, בא גובי ורבו צרות.
משמת רבי אלעזר בן עזריה, פסק העושר לח מן החכמים.
משמת רבי עקיבא, בטל כבוד התורה.
משמת רבי חנינא בן דוסא, בטלו אנשי מעשה.
משמת רבי יוסי קטנותא, פסקו חסידים.
ולמה נקרא שמו קטנותא, שהיה קטנותן של חסידים.
משמת רבן יוחנן בן זכאי, בטל זיו החכמהמ.
משמת רבן גמליאל הזקן, בטל כבוד התורה ומתה מא טהרה ופרישות.
משמת רבי ישמעאל בן פאבי, בטל זיו הכהונהמב.
משמת רבי, בטלה ענוה ויראת חטא.
רבי פנחס בן יאיר אומר, משחרב בית המקדש, בושו חברים ובני חורין, וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש, ואין שואל, על מי לנו להשען, על אבינו שבשמים.
רבי אליעזר הגדול אומר, מיום שחרב בית המקדש, שרו חכימיא למהוי כספריא (התחילו החכמים להיות כספריא. מלמדי תינוקות שהם קטנים מן החכמים), וספריא כחזניא, וחזניא כעמא דארעא, ועמא דארעא אזלא ונדלדלא, ואין מבקש.
על מי יש להשען? על אבינו שבשמים.
בעקבות משיחא מה חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר.
הגפן תיתן פריה והיין ביוקר, והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה.
בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת.
נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים.
(מיכה ז) בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו.
פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו.
ועל מי יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.
רבי פנחס בן יאיר אומר, זריזות מביאה לידי נקיות, ונקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות, ופרישות מביאה לידי קדושה, וקדושה מביאה לידי ענוה, וענוה מביאה לידי יראת חטא, ויראת חטא מביאה לידי חסידות , וחסידות מביאה לידי רוח הקודש. ורוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אמן."
משנה מסכת סוטים, פרק ט' משנה טו'
...
ועדיין
"שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"
הנביא ישעיהו פרק סו' פסוק י'
😇
Негізгі бет פרק 33 - הדרך ה21 לחכמה | "במיעוט שחוק" ❓ 🎖️(תג תשובה לשאלת הAI מהתיאור)
Пікірлер