Original text:
ואשר זכרת מבואך אלינו, לשלום וברכה יהיה בואך! ואני אשמח בראותך יותר באשר תשמח אתה בראותי, ואם יקשה בעיני שתרכב צער הים.
ואמנם, אודיעך צורת מנהגי שלא תבוא דרך פתוי. דע שלא תמצא ממני בבואך אלי זולת ראיית פני, ואשר תשיג מן הכבוד שאחלוק לך כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתיחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחת ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי צורת מנהגי כאשר אספר לך:
אני שוכן במצרים (=פוסטאט) והמלך (=אל אפדל?) שוכן באלקהרה, ובין שתי ארצות שני תחומי שבת, ויש לי על המלך מנהג כבד מאד ואני מוכרח לראותו בכל יום ויום בתחילת היום. אבל כשימצאהו חולי או בן שלו יחלה או נערה מנערוניו לא אסור כל היום מאלקהרה. ואני רב ימי בבית המלך, ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם. כללו של דבר: כל יום ויום אני עולה לאלקהרה בהשכמה, ואם לא יהיה מכשול או עניין אחר מטריד, אבא למצרים אחר חצי היום. על כל פנים לא אגיע קודם. ובהגיעי חלוש מאד ורעב, ואמצא האכסדראות כולם מלאות מבני אדם גוים ויהודים בהם חשוב ובלתי חשוב ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים וערב רב ימתינו עת שובי. ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם להמתין לי כדי אכילת עראי והיא מעת לעת. אצא לרפואתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם - לא יסור היוצא והנכנס עד הלילה. ולפעמים מאמונת התורה עד סוך שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם ואני מושכב על אחורי מרוב העיפות. ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר. סוף דבר לא יכול איש מישראל לדבר עמי זולתי או להתחבר ולהתודד עמי זולתי יום שבת. אז יבואו כולם אחר התפילה ואנהיג הציבור במה שיעשו כל ימי השבוע, ויקראו מעט עד צהריים וילכו לדרכם. וישובו קצתם ויקראו מעט אחר תפילת מנחה עד עת תפילת מעריב ויתפללו וישובו. זאת היתה צורת מנהגי היום. ולא ספרתי לך אלא מקצת מה שתראה בעיניך בעזרת ה'. וכשתשלים לאחינו פירוש והעתק מה שהתחלת במצוה תגמור אותה. ואחרי כן בא תבא ברנה על דרך הבקוק לא לקבל תועלת הלמוד כי צר זמני מאד.
Негізгі бет Rambam being a bit passive-aggressive (a dramatic reading)
Пікірлер