In 1924, the primary founder of Kfar Hasidim, a farming village near Haifa, Israel, was Rabbi Yechezkel Taub, better known as the Yabloner Rebbe, a Hasidic leader from Poland.
In the late 1930s the Yabloner Rebbe disappeared without trace, and was later rumored to have moved to Los Angeles where he changed his name to George Nickel, and abandoned the Jewish faith.
Rabbi Pini Dunner recalls his extraordinary efforts to track down the elusive story of the Yabloner Rebbe, and to uncover the truth about this intriguing pioneer and his mysterious disappearance for over 40 years, until his eventual return to Kfar Hasidim, where he died and was buried.
The story of the Yabloner Rebbe is undoubtedly one of the most fascinating stories of any Hasidic leader ever told.
רבי יחזקאל טאוב (כ"ט בתשרי תרנ"ו אוקטובר 1895 - י"ג באייר תשמ"ו מאי 1986) היה האדמו"ר האחרון של חסידות יבלונה וממייסדי "נחלת יעקב", לימים חלק מכפר חסידים.
קורות חייו עריכה
נולד בניישטאדט שבפולין לרבי יעקב טאוב מיבלונה, שהיה נינו של רבי יחזקאל מקוזמיר, אבי שושלת זוואלין-מודז'יץ ויבלונה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"א התמנה לשמש כאדמו"ר מיבלונה.
כפר חסידים עריכה
בשנת תרפ"ד החליט לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישוב, באומרו בשם אביו, כי מוטב להיות פועל פשוט בארץ ישראל מאשר רבי לחסידים בגולה. לפני עלייתו ביקש את ברכתו של רבי אברהם מרדכי אלתר ("האמרי אמת") להחלטתו, אך הוא התנגד לרעיון וביקש ממנו לא להתחבר לחילונים החיים בארץ ישראל. וכך כתב על ר' יחזקאל האדמו"ר מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה בשם האדמו"ר מגור: "ישנו רבי צעיר אחד הרבי מיבלונה שמו שרוצה להקים יישוב בארץ ישראל ולהתחבר לחילוניים ונראה מה יהיה בסופו".
למרות דברי האדמו"ר מגור החליט רבי יחזקאל טאוב לעלות לארץ ישראל בחודש אדר בשנת תרפ"ה. בדצמבר 1925 נבחר לאספת הנבחרים השנייה, מטעם רשימת "אחדות הבונים (הפועל המזרחי המאוחד)". ביחד עם חסידיו הקים את "נחלת יעקב". לאחר כמה שנים התאחדו חסידי יבלונה עם קבוצת חסידים בראשות האדמו"ר ישראל אליעזר הופשטיין מקוז'ניץ (ה"עבודת אליעזר") וביחד הקימו את כפר חסידים.
עם ר' יחזקאל עלו מאה משפחות, כאשר חמש מאות משפחות נוספות התכוונו לעלות בהמשך. החסידים שעלו נתקלו בבעיות רוחניות וגשמיות. אחד מאנשי הנוער העובד והלומד אשר בא לסייע בבניית הרפתות בכפר החל להטיף את שיטתו בקרב החסידים שהתיישבו במקום. החסידים הרגישו שהוא הורס את הצביון הרוחני בכפר, אך כאשר באו לר' יחזקאל וביקשו ממנו שיגרש אותו מהכפר, סירב הרב לבקשה בצטטו את דברי האדמו"ר אברהם יעקב מדרוהוביץ' (שהיה שותף פעיל בהקמת הכפר): "באהבת חינם תיבנה ארצנו". הטפותיו האידאולוגיות של אותו פועל השפיעו על המתיישבים החסידים וחלק מהם פרקו עול תורה ומצוות. לבסוף התחתן הפועל עם אחיינתו של ר' יחזקאל, בתו של ר' יוסף חיים ונחוצקר. באותה תקופה חלו החסידים במחלת המלריה שנגרמה עקב הביצות בנחל קישון הסמוך, ילדים רבים ואנשים צעירים מתו.
בשנת ה'תרפ"ח נסע ר' יחזקאל לארצות הברית על מנת לגייס כספים לשם המשך בניית הכפר, אך עקב המצב הכלכלי הקשה שם חזר בידיים ריקות. הוא הציע שהחסידים יתגוררו בקריית חרושת, שאת אדמותיה רכש, ויעבדו בחיפה הסמוכה, ואכן החסידים גילו עניין רב ברעיון ואף רכשו מגרשים לצורך העניין, אך בשנת ה'תרצ"ו פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט והדרכים לחיפה נחסמו. החסידים שכעסו על ר' יחזקאל ביקשו את כספם בחזרה, אך ר' יחזקאל לא יכול היה להשיב את כספם לאחר שהסתבך בהלוואות שלקח.
לאחר מכן עזב ר' יחזקאל את הארץ ונסע לארצות הברית. שם התרחק מן הדת, התיישב בלוס אנג'לס, הפך לקבלן מפורסם ומצליח. לאחר זמן התקרב לחוגים היהודיים במקום ואף התחיל לבקר בבית הכנסת המקומי.
אחרית ימיו עריכה
בערוב ימיו, בשנת ה'תשמ"א, חזר לכפר חסידים. בשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות בעפולה. כהמשך חזרה לדת התחיל להניח תפילין. כאשר חזר וראה כפר שוקד ופורח, אמר: "זה הדבר הטוב שעשיתי בחיי".
ר' יחזקאל נפטר בי"ג באייר ה'תשמ"ו, ונטמן על יד חסידיו מגשימי דרכו בחלקת החסידים הראשונים מייסדי הכפר, בבית העלמין בכפר חסידים. מתחת למצבתו נכתבה אמרתו המפורסמת בשם האדמו"ר מדרוהוביץ': "באהבת חינם תיבנה ארצנו".
Негізгі бет The Hasidic Rebbe Who Left Judaism
Пікірлер: 45